בלילה, באשמורת אחרונה, נפתחת הדלת הסמוכה לשלי ויוצאת השכנה לסיור הלילה שלה.
היא נעמדת מול מרפסת ביתי, שם תלויים בגדי לייבוש על חבלי הכביסה. השכנה מסירה
את הבגדים ולוקחת אותם איתה. אחרי כשעה היא מחזירה אותם למקומם.
כל זה נודע לי כשהבחנתי שבגדיי תלוים בסדר אחר ואף מעלים ריח דק של אישה .
אתמול בלילה נשארתי ער וצפיתי בה לוקחת ומחזירה את הבגדים, הלילה החלטתי לברר את הענין
וכשהיא שלחה את ידה אל הבגד פתחתי את הדלת במהירות ונעמדתי מולה .
היא נבהלה ואף הושיטה את ידיה כדי שאכבול באזיקים. אמרתי שאני לא מתכוון לעשות לה שום דבר ורק רוצה לדעת למה .
במבטה היא חיפשה נקודת אחיזה ומשלא מצאה העיפה בי מבט קצר והתכנסה אל תוך עצמה.
" הרי אני חי לבד, אני מחפש אישה שתחלוק איתי חיים. את מוצאת חן בעיניי. מה דעתך להיכנס פנימה , אכין לך כוס תה חם. " אמרתי.
היא חייכה חיוך עייף, אפשר היה לראות שנרגעה קצת.
" אם הייתי מכירה אותך, הייתי צריכה להתמודד עם הצרכים שלך, עם הרצונות והכוח.
ככה יש לי את זכר גופך בתוך הבגדים ואת השאר אני מדמיינת לי בכוחות עצמי. "
" אז את לוקחת ומתגרה מסתפקת ומחזירה, " אמרתי בארסיות.
באור מנורת הכניסה נראו פניה מסמיקים, " אני יכולה ללכת ? "
" כן, " אמרתי פניתי לחזור לביתי. ניסתרות דרכי אדם, אמרתי לעצמי.