ערן צור על כל מה שאנושי
הצורך לעשות את כל מה שאנושי, האנרגיה הפנימית מתעוררת ודוחפת אותך לקום עוד פעם , ובין כל העיסוקים והמרקם הצפוף של החיים , לכתוב להלחין , להתחבר עם אנשים , חלקם מכרים חדשים וחלקם חברים , להכנס לאולפן , לעשות חזרות , להקליט , לבצע , זה הדבר הכי יקר וחשוב שיש לי .
הרים של ספקות , תילי תילים של נסיונות , הצלחות וכשלונות מפונים מהדרך כדי שיהיה אפשר להתקדם ,
ולמרות שעל הדף שלי נרשמו כמה דברים בעבר , יש להתחיל מדף ריק , שילך ויתמלא .
העבר חשוב , אבל הצורך להגיד משהו חדש חשוב יותר , כי זה הצורך לבטא את עצמך של עכשיו ,
זה כוח שחותר להמשיך את מה שכבר נעשה ומצד שני להציב אפשרות אחרת מול עצמך ומול הקהל המלווה אותך .
אולי יהיה נכון יותר להתייחס לשירים כמו "אני חופשי","בחוץ" אבל אני רוצה לגעת דווקא באחרים
הגופה
אף אחד לא דיבר על זה , במשך שנים כולם שתקו
עד שמישהי מבחוץ אמרה : תפנה את הגופה מהחדר שלך
שמחתי שהיא סוף סוף אמרה את זה
עכשיו אוכל להיות מי שאני , ולא אני של פעם מזמן
אתה זוכר בכלל מי אתה ? מעשן המון כדי לשכוח את זה
וקול אחר אמר : חלק הוא זוכר , השכל שלו חזק מדי
מבליח דרך ענני העשן
רציתי כל כך לשתף אותה , לתת מקום לחדש
הרי אני כבר אבא לילדים עכשיו
חייב לסלק את הגופה שנשארה לי בחדר
כי אם אתה מוציא ממני משהו , נפער חלל רגיש לאור
ואז הנשמה משנה צורה , ממהרת למלא את הריק שבבור...
מה היא אותה גופה שיש לסלק מהחדר ? מה היא זו שממליצה לסלק אותה ? האם באמת דברים בנפש מתים עם השנים ? האם אתה לא סך כל השנים שחיית והדברים שעברת , כמו בובה רוסית העשויה משכבות על שכבות ? למה אתה מעשן ? ממה אתה מנסה לברוח , מה לשכוח , ומה להסתיר , מעצמך ומהסובבים ?
וזה שאתה הופך לאבא , זה מחייב אותך להשתנות ?
"כל מה שאנושי" באופן די טבעי נוגע בנושא הזה שמעסיק אותי לא מעט , הלא זה שינוי עצום בחיים . "בעין הסערה" אני מדבר על השינוי מהלא שינוי. שלמרות שאני צריך למלא חובו של אב , נשארתי בדיוק אותה החיה , אותו האדם שתמיד הייתי :
בעין הסערה
נכון שאני גבר , גם אם מביטים על הצד הנשי
נכון שזה מכבר אינני ילד , גם אם מדברים על הילד שבפנים
נכון שעברתי דברים בחיים , גם אם מביטים בראי הדורות
נכון שצימחתי לי עור קצת עבה , כדי שלא להיות כמו ציפור בלי נוצות
נכון שאני אבא , ראיתי אותם מגיחים לעולם
מתנתקים מכבל הטבור , דרכו הם היו מחוברים לאימם
נכון שלמדתי לומר להם , זהו הטוב , וזהו הרע
אבל דרך כל זה נשארתי אותו האדם , אותה החיה
אבל אני עדין , ויש לי רגשות
תגידי לי דברים טובים , מילים נעימות
ותני לי גב , חבקי אותי עכשיו
כי קר לי נורא בעין הסערה
החושניות בשירים מאוד חשובה לי , חושניות שלעיתים היא נוקשה ולעיתים עדינה .
החושים יכולים להיות נרגשים , מופתעים , פוחדים , מגורים , ויכולים גם לבקש את הליטוף .
ג\\\\\\\'נטלמן
ג\\\\\\\'נטלמן הוא גבר שמחזיק את הדלת
דואג שהגברת תעבור ראשונה
היא צריכה להיות נינוחה , משוחררת
היא בטריטוריה שלה
עולה על המסלול , אוספת תאוצה
ממריאה אל האופק
אל עבר השקיעה הפרוותית החמה
לא מעט שירים עוסקים בגבריות , שבמקרה שלי מוגדרת לאור הצד השני , לאור הניגוד , לאור האישה .
נושא נוסף שמעסיק אותי , כפי שהוא מעסיק את כל הגברים והנשים בעולם , הוא הבגד - כל נושא הלבוש .
יש את הפתגם הנדוש – הבגד עושה את האדם . שחקני תיאטרון תמיד יאמרו לך שהלבוש עוזר להם להכנס לדמות שאינה הם עצמם .
יש את הראי ואת מה שהוא משקף . יש את צורת הגוף והבגדים המתאימים לו , יש אופנה , יש בגדים נורא יפים , יש פנטזיה , ויש מציאות .
הבגד
הבגד הזה הוא שלי בחיים , אבל מה אני לובש
איך אני לבוש בפנטזיה ?
חליפה של חייט , נעליים של שאנל
חולצה מסאן ז\\\\\\\'רמן דה פרה
או ממילאנו
בתוך זה אני מרגיש ביטחון יוקרתי
הנשים עומדות ומסתכלות , מעריצות , מקנאות
הבגד הזה הוא שלי בחלום , ואז אני מקיץ
ואז מתעורר מהפנטזיה
הבגדים אותי סוגרים , לא מתאימים לאקלים
ואני מחליף לסמרטוטים , לבגד ים וכפכפים
הבגד הזה הוא שלי בחיים , אבל מה אני לובש
איך אני לבוש בפנטזיה ?
זהו להפעם , המשך יבוא .
הרים של ספקות , תילי תילים של נסיונות , הצלחות וכשלונות מפונים מהדרך כדי שיהיה אפשר להתקדם ,
ולמרות שעל הדף שלי נרשמו כמה דברים בעבר , יש להתחיל מדף ריק , שילך ויתמלא .
העבר חשוב , אבל הצורך להגיד משהו חדש חשוב יותר , כי זה הצורך לבטא את עצמך של עכשיו ,
זה כוח שחותר להמשיך את מה שכבר נעשה ומצד שני להציב אפשרות אחרת מול עצמך ומול הקהל המלווה אותך .
אולי יהיה נכון יותר להתייחס לשירים כמו "אני חופשי","בחוץ" אבל אני רוצה לגעת דווקא באחרים
הגופה
אף אחד לא דיבר על זה , במשך שנים כולם שתקו
עד שמישהי מבחוץ אמרה : תפנה את הגופה מהחדר שלך
שמחתי שהיא סוף סוף אמרה את זה
עכשיו אוכל להיות מי שאני , ולא אני של פעם מזמן
אתה זוכר בכלל מי אתה ? מעשן המון כדי לשכוח את זה
וקול אחר אמר : חלק הוא זוכר , השכל שלו חזק מדי
מבליח דרך ענני העשן
רציתי כל כך לשתף אותה , לתת מקום לחדש
הרי אני כבר אבא לילדים עכשיו
חייב לסלק את הגופה שנשארה לי בחדר
כי אם אתה מוציא ממני משהו , נפער חלל רגיש לאור
ואז הנשמה משנה צורה , ממהרת למלא את הריק שבבור...
מה היא אותה גופה שיש לסלק מהחדר ? מה היא זו שממליצה לסלק אותה ? האם באמת דברים בנפש מתים עם השנים ? האם אתה לא סך כל השנים שחיית והדברים שעברת , כמו בובה רוסית העשויה משכבות על שכבות ? למה אתה מעשן ? ממה אתה מנסה לברוח , מה לשכוח , ומה להסתיר , מעצמך ומהסובבים ?
וזה שאתה הופך לאבא , זה מחייב אותך להשתנות ?
"כל מה שאנושי" באופן די טבעי נוגע בנושא הזה שמעסיק אותי לא מעט , הלא זה שינוי עצום בחיים . "בעין הסערה" אני מדבר על השינוי מהלא שינוי. שלמרות שאני צריך למלא חובו של אב , נשארתי בדיוק אותה החיה , אותו האדם שתמיד הייתי :
בעין הסערה
נכון שאני גבר , גם אם מביטים על הצד הנשי
נכון שזה מכבר אינני ילד , גם אם מדברים על הילד שבפנים
נכון שעברתי דברים בחיים , גם אם מביטים בראי הדורות
נכון שצימחתי לי עור קצת עבה , כדי שלא להיות כמו ציפור בלי נוצות
נכון שאני אבא , ראיתי אותם מגיחים לעולם
מתנתקים מכבל הטבור , דרכו הם היו מחוברים לאימם
נכון שלמדתי לומר להם , זהו הטוב , וזהו הרע
אבל דרך כל זה נשארתי אותו האדם , אותה החיה
אבל אני עדין , ויש לי רגשות
תגידי לי דברים טובים , מילים נעימות
ותני לי גב , חבקי אותי עכשיו
כי קר לי נורא בעין הסערה
החושניות בשירים מאוד חשובה לי , חושניות שלעיתים היא נוקשה ולעיתים עדינה .
החושים יכולים להיות נרגשים , מופתעים , פוחדים , מגורים , ויכולים גם לבקש את הליטוף .
ג\\\\\\\'נטלמן
ג\\\\\\\'נטלמן הוא גבר שמחזיק את הדלת
דואג שהגברת תעבור ראשונה
היא צריכה להיות נינוחה , משוחררת
היא בטריטוריה שלה
עולה על המסלול , אוספת תאוצה
ממריאה אל האופק
אל עבר השקיעה הפרוותית החמה
לא מעט שירים עוסקים בגבריות , שבמקרה שלי מוגדרת לאור הצד השני , לאור הניגוד , לאור האישה .
נושא נוסף שמעסיק אותי , כפי שהוא מעסיק את כל הגברים והנשים בעולם , הוא הבגד - כל נושא הלבוש .
יש את הפתגם הנדוש – הבגד עושה את האדם . שחקני תיאטרון תמיד יאמרו לך שהלבוש עוזר להם להכנס לדמות שאינה הם עצמם .
יש את הראי ואת מה שהוא משקף . יש את צורת הגוף והבגדים המתאימים לו , יש אופנה , יש בגדים נורא יפים , יש פנטזיה , ויש מציאות .
הבגד
הבגד הזה הוא שלי בחיים , אבל מה אני לובש
איך אני לבוש בפנטזיה ?
חליפה של חייט , נעליים של שאנל
חולצה מסאן ז\\\\\\\'רמן דה פרה
או ממילאנו
בתוך זה אני מרגיש ביטחון יוקרתי
הנשים עומדות ומסתכלות , מעריצות , מקנאות
הבגד הזה הוא שלי בחלום , ואז אני מקיץ
ואז מתעורר מהפנטזיה
הבגדים אותי סוגרים , לא מתאימים לאקלים
ואני מחליף לסמרטוטים , לבגד ים וכפכפים
הבגד הזה הוא שלי בחיים , אבל מה אני לובש
איך אני לבוש בפנטזיה ?
זהו להפעם , המשך יבוא .